מה הקשר בין אוסטאופורוזיס (דילול עצם) לרפואת שיניים ?

אוסטאופורוזיס דילול עצם ורפואת שיניים

מאת: ד"ר קרן יודוביץ'

 

אוסטאופורוזיס היא מחלה נפוצה בגילאים מתקדמים, ובעיקר בנשים לאחר הפסקת המחזור החודשי. מחלה זו פוגעת בעצמות ובשלביה המתקדמים עלולה לגרום לשברים אפילו מחבלות קלות. בעשורים האחרונים קיים טיפול יעיל למחלה זו, אך הוא נושא עימו סיכון! סיכון לנמק בלסת (MRONJ) כאשר מבצעים טיפולים כירורגיים במרפאת השיניים.

 

העצמות שלנו הן איברים חיים – הן עוברות תהליך של פירוק ובנייה מחדש לאורך כל החיים שלנו. . כמבוגרים, בכל 10 שנים לערך אנו זוכים בעצמות "חדשות". זהו תהליך מתמשך, שהופך להיות איטי יותר ויותר לאורך השנים.

מחלת האוסטאופורוזיס ("אוסטאו" = עצם, "פורוזיס" = פגמים או חורים), שהשלב המקדים שלה הוא אוסטאופניה ("פניה" = חוסר או דילול), מתבטאת בקצב פירוק הגבוה מקצב הבנייה, כך שעם הזמן העצמות נהיות חלשות יותר.

על מנת לטפל ולהאט את קצב פירוק העצמות, פותחה משפחה של תרופות המכונה "ביספוספונטים". תרופות אלו הוכחו כיעילות בעיכוב התהליך ובמניעת אוסטאופורוזיס ובמשך שנים רבות נחשבו לתרופות ללא תופעות לוואי משמעותיות. הסובלות מאוסטאופורוזיס מקבלות תרופות דרך הפה או דרך הוריד במשך שנים, תרופות כמו - Zomera, פוסלאן, אקטונל, אלנדרונט ועוד.. או תרופה אחת לחצי שנה כמו Prolia.

בנוסף, תרופות ממשפחה זו נמצאו יעילות בטיפול בגרורות בעצמות אצל מטופלים עם גידולים ממאירים.

 

נמק בלסת -זו פגיעה חמורה באיכות החיים

בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים בארה"ב ובאנגליה בעקבות מקרים של נמק לא מוסבר בעצמות הלסת. ונמצא והוכח קשר ישיר בין כל הנפגעים - כולם אחרי טיפול ממושך בתרופות ממשפחת הביספוספונטים

מדובר על פגיעה קשה באיכות החיים – כאבים, פגיעה באכילה, זיהומים חוזרים, ריח רע והרס של הלסתות. ככל שהצטברו הדיווחים, כך ניתן היה להבין יותר טוב את מנגנון המחלה ולהבין מי נמצא בסיכון יתר:

  • מטופלים שקיבלו תרופות ממשפחה זו לטיפול בגרורות לעצמות עקב מחלה ממארת.

  • מטופלים שנטלו תרופות ממשפחה זו לטיפול באוסטאופורוזיס למשך תקופה של מעל 4 שנים רצופות.

  • מטופלים שעברו טיפולי שיניים בהם יש מעורבות של עצם הלסת, בעיקר עקירות והשתלות שיניים.

  • מטופלים עם זיהומים חוזרים בעצמות הלסת או פציעות חוזרות בחניכיים (למשל, כאשר קיימת תותבת ש"רוקדת" בפה ופוצעת את הרקמה כל הזמן).

 

בנוסף, עם השנים התגלו תרופות נוספות ממשפחות אחרות לטיפול באוסטאופורוזיס ובמחלות אחרות, אשר גורמות לתופעות זהות. תרופות אלה פועלות במנגנון שונה לחלוטין ממשפחת הביספוספונטים, אך עדיין עלולות להזיק בצורה דומה.

 

כדי למנוע סיבוכים, חשוב להקפיד על מספר כללים:

  • יש לידע את הרופא/ה המטפל/ת תמיד על כל מצב רפואי ועל כל תרופה שאתם נוטלים. לעיתים, תרופות שונות נתפסות כ"תוספי מזון" או "ויטמינים" ומטופלים נוטים לא להזכיר אותן. לכן, גם אם אתם חושבים שמיותר לציין משהו – עדכנו את הרופא/ה שלכם. תנו להם להחליט אם הדבר חשוב או לא. וודאו מולו שהוא מבין ומכיר כל תרופה שאתם מקבלים

  • לפני התחלת טיפול באחת התרופות יש לעבור בדיקת שיניים מקיפה על מנת לטפל בכל שן שעלולה לגרום לסיבוכים בהמשך. שיניים שאינן בריאות ויש ספק בנוגע לצורך בעקירתן בעתיד – מומלץ כן לעקור אותן כבר בשלב זה לפני תחילת הטיפול התרופתי.

  • אם אין ברירה וקיים צורך בטיפול כירורגי כגון עקירה או שתל דנטלי תוך כדי טיפול תרופתי – יש להתייעץ עם רופא/ת השיניים ועם האנדוקרינולוג בנוגע לאפשרות של הפסקת התרופה למספר חודשים. הפסקת התרופה במקרים מסוימים עשויה להפחית את הסיכון ולאפשר את טיפולי השיניים.

בשנים האחרונות ד"ר קרן יודוביץ' היא מהמובילות בתחום זה בארץ. מדריכה רופאי שיניים בקהילה על מהות המחלה ואיך נכון להתמודד איתה במרפאת השיניים.

לרופא השיניים חייב להיות את הציוד והידע לטפל בחולים אלו - מה מותר ומה אסור לעשות, באיזה ציוד להשתמש, האם המטופל בסיכון גבוה או נמוך לפתח MRONJ וכד'

ניסיונה הרב של ד"ר קרן יודוביץ' בטיפול בחולים מורכבים וכמנתחת בבית חולים, גורמות לפעולות הכירורגיות לעבור בצורה נוחה ומהירה, ובהמשך ריפוי מהיר תוך כדי הפחתת הסיכון לתופעות הלוואי , המתלווים לפעולה כירורגית.

רופאי שיניים: מזמינה אתכם להרצאה שלי בנושא זה, צרו קשר.

לקביעת תור לייעוץ אצל

ד"ר קרן יודוביץ'

מומחית בכירורגית פה, פנים ולסת

צרו קשר

Thanks! Message sent.

מוזמנים לשלוח לנו הודעה ונחזור אליכם בהקדם